ההלם של דור שלם
אירועי 7 באוקטובר 2023 טלטלו את החברה הישראלית כולה, ובעיקר את מי שנשלחו להגן על גבולות המדינה, להציל אזרחים ולחוות מקרוב את המראות הקשים ביותר שידעה הארץ. לוחמים, אנשי כוחות הביטחון, מתנדבים ואזרחים נחשפו לזוועות, מראות של מוות, שבי, קרבות פנים-אל-פנים ואובדן חברים לנשק.
עבור רבים, הקרב לא הסתיים בשדה הלחימה – הוא ממשיך בכל לילה בבית, בכל חלום, בכל טריגר קטן. כתוצאה מכך עולה החשש כי מדובר, תסמונת הפוסט-טראומטית (PTSD), פגיעה שמערערת את יסודות הנפש ומקשה על שיבה לשגרה.
החיים שאחרי הקרב
חיילים משוחררים ואנשי מילואים החוזרים מסבבים מוצאים עצמם פעמים רבות מול שוקת שבורה:
- דריכות מתמדת – רעשים יומיומיים עלולים לעורר בהלה.
- בדידות – המשפחה והחברים מתקשים להבין את מה שעבר עליהם.
- קשיי תפקוד – חוסר יכולת לעבוד, ללמוד או לנהל זוגיות תקינה.
- האשמה עצמית – על חברים שלא חזרו, על החלטות שנלקחו בלחימה.
- מחשבות אובדניות – נתון כואב הוא העלייה במקרי ההתאבדות בקרב לוחמים שחזרו מהמלחמה, תחושת חוסר מוצא שמתחזקת כאשר גם המערכת אינה מספקת את המענה הנדרש.
המאבק הבירוקרטי
לצד המאבק הנפשי, מצטרף מסע מייגע מול אגף השיקום במשרד הביטחון:
- הגשת בקשה להכרה – תיעוד רפואי ופסיכיאטרי נדרש כבר בשלב הראשון, אך רבים מהלוחמים מתקשים בכלל לגשת לאבחון.
- בדיקה רפואית-משפטית – קצין התגמולים והוועדות הרפואיות נדרשים להכריע בשאלה האם מדובר בנכות בעלת קשר סיבתי לשירות ומה שיעור הפגיעה.
לא אחת, הקביעה רחוקה מלשקף את המציאות היומיומית. - ערעורים – לוחמים נאלצים להיאבק במערכת שלמה כדי לזכות בהכרה בזכויות הבסיסיות שלהם.
- מימוש ההטבות – גם לאחר ההכרה, נדרשים לא פעם הליכים נוספים כדי לקבל טיפול פסיכולוגי, תרופתי, שיקומי ותעסוקתי.
מורכבות שאין לה אח ורע
הייחוד בפוסט-טראומה הנגרמת כתוצאה מהשירות הצבאי נעוץ בכך שמדובר בפגיעה בלתי נראית.
לא תמיד יש סימנים חיצוניים, ולעיתים גם הסביבה מתקשה לקבל כי מדובר בנכות לכל דבר.
המצב יוצר נתק חברתי, חוסר אמון ואף תחושת בושה – תחושות שמעמיקות את הבדידות.
תפקיד הליווי המשפטי
בנקודה זו, ליווי משפטי איכותי הופך לכלי מציל חיים:
- בניית תביעה איתנה מול משרד הביטחון.
- ייצוג מול ועדות רפואיות תוך הצגת כל ההיבטים הנפשיים והתפקודיים.
- ערעור נחוש על החלטות שגויות.
- מימוש הזכויות עד תום – תגמולים, טיפולים, דיור ושיקום.
אחריות של כולנו
המאבק של נכי צה״ל הפוסט-טראומטיים הוא לא רק אישי אלא גם לאומי.
החברה הישראלית חבה חוב כבד ללוחמים שהגנו עליה בגופם ובנפשם, וחוב זה אינו מסתיים בהוקרה סמלית – אלא בהבטחת עתיד בטוח ומכובד.
ההתמודדות היומיומית עם זיכרונות הקרב, יחד עם תחושת ההזנחה הבירוקרטית, מחייבות התגייסות מלאה לרבות, טיפול נפשי מקיף, ליווי שיקומי ארוך טווח, וייצוג משפטי נחוש שמוודא כי אף לוחם לא נותר לבד במערכה הזו.
